#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במתני' מבואר דהיה קורא בספר ע&quot;ג האיסקופא מביאו אצלו, ובגג פליגי ר' יהודה ור&quot;ש אם מביאו אף היכא דנח. מ&quot;ש ? (3 בס&quot;ד ומסקנא).	רישא ר&quot;ש.</p><p dir='rtl'>או דאיירי באסקופא הנדרסת דהוי ביזיון טובא ומודה ר' יהודה.</p><p dir='rtl'>ואקשי אביי דא&quot;כ מ&quot;ט לא שרינן אלא תוך ד&quot;א.</p><p dir='rtl'>ולזה פי' אביי באיסקופא כרמלית דאף אם יביא כשאין איגודו בידו דרבנן, ורה&quot;ר לפניה, וע&quot;כ כשיש ד&quot;א אסור.	<br/>עירובין דף צח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דשרינן במתני' למי שהיה קורא על האיסקופא ואיגודו בידו להביא את הספר אצלו, וכאביי דבאיסקופא כרמלית ורה&quot;ר לפניה, מ&quot;ט אין חוששים שיביא מרה&quot;ר לבית שהוא רה&quot;י ? ס&quot;ד ומסקנא. (4)	לס&quot;ד דדרך כרמלית פטור, ודחינן דרבא אמר דחייב.</p><p dir='rtl'>ומשנינן בארוכה ובינתיים יזכר.</p><p dir='rtl'>א&quot;נ דרך לעיין בהם, ויעצור לעיין בכרמלית. ומקשינן דשמא יעיין ברה&quot;ר, ויוליך ברציפות לרה&quot;י.</p><p dir='rtl'>ואמרינן כבן עזאי דמהלך כעומד. ולזריקה ל&quot;ח, דאין מזרקים כתבי הקודש.	<br/>עירובין דף צח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היה קורא בספר ונתגלגל, באופן שאסור לו להביאו, מה יעשה ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ש מכותבי ספרים דלא התירו להם לעשות כן ?	יהפכנו ע&quot;ג הכתב.</p><p dir='rtl'>ובכותבי ספרים דאפשר ע&quot;י בגד לא עבדינן הכי, והכא כשאין לו בגד, ואם לא יהפוך יש יותר ביזיון.	<br/>עירובין דף צח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאסרינן למי שהיה קורא בגג להביא את הספר אצלו, עד היכן נתגלגל הספר&nbsp;&nbsp;(למתני' ע&quot;פ פירוש הגמ') ?</p><p dir='rtl'>ואיך יתפרש מה דאמר ר' יהודה דאם גבוה מהארץ כ&quot;ש שרי.	במתני' מבואר דאם נתגלגל למטה מי' אסור. ומקשינן דלא נח, ומשנינן בכותל משופע. ומקשינן מאי פליג ר' יהודה.</p><p dir='rtl'>ואמרינן חסורי מחסרא, דבד&quot;א במשופע, אבל באינו משופע רק תוך ג' אסור, ולר' יהודה אף גבוה נימא שרי. ומקשינן דלפי&quot;ז דברי רבא דתוך ג' בעי הנחה ע&quot;ג משהו כתנאי.</p><p dir='rtl'>אלא הכל מדברי ר&quot;י, דבד&quot;א במשופע, אבל באינו משופע אף בגבוה כ&quot;ש שרי, דבעינן הנחה ע&quot;ג מקום ג'.	<br/>עירובין דף צח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זיז רה&quot;י העומד לפני רה&quot;ר, האם מותר ליתן עליו כלים ומדוע ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין לפני החלון ?	רחב ד' מותר כלים הנשברים. ושאינם נשברים אסור דילמא נפיל ואתי לאתויי.</p><p dir='rtl'>אינו רחב ד' אסור אף באינם נשברים, דרובא נפלי, והו&quot;ל כזורק להדיא לרה&quot;ר. ומ&quot;מ סמוך לחלון כשהחלון משלימו לד' שרי.	<br/>עירובין דף צח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נותנים כלים מביתו לזיז העומד ברה&quot;ר כשיש או אין בו גובה י' טפחים ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט הברייתא המחלקת בין זיז עליון לתחתון ?	אין בו י' טפחים אסור, יש בו שרי.</p><p dir='rtl'>חילוק הברייתא דאיירי שבתחתון יש ד&quot;ט, ולכן נותנים בו כלים הנשברים. ועליון אין בו אלא בצירוף החלון, וע&quot;כ אין נותנים בו אלא כנגד החלון.	<br/>עירובין דף צח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מפני מה סבר רב חיננא בר שלמיא לשנות &quot;לא יעמוד אדם ברה&quot;י ויטלטל ברה&quot;ר.&quot; ומ&quot;ט דרב דא&quot;ל לשנות &quot;עומד אדם&quot; ?	"הדבר תלוי במח' ר""מ ורבנן אי גזרינן שמא יביא לרשות שהוא עומד בה. ורב חיננא ס""ל דמאחר וסיפא ר""מ רישא נמי ר""מ.<p></p><p dir=""rtl"">וא""ל רב שבקת רבנן ועבדת כר""מ, דס""ל סיפא ר""מ ורישא רבנן.</p>"	<br/>עירובין דף צח		
